ביטוח נסיעות לחו”ל – חשוב או מיותר?
המקרה אירע ב 2018, הרבה לפני שהראל רכשה את עסקי הביטוח של שירביט.
חברת הביטוח לאם שכולה: “ביטחתי את בנך ב-200 אלף דולר. התכוונתי ל- 20 אלף”
בנה של ת’ קיפח את חייו בתאונת אופנוע בחו”ל. בטרם יציאתו מהארץ, רכש הבן בסניף מ.מ.ס.י ביטוח נסיעות לחו”ל של חברת שירביט . ת’ פנתה אל שירביט וביקשה את סכום הביטוח הרשום בפוליסה: 200,000 דולר למקרה מוות מתאונה.
במענה לפנייתה נשלחה אליה המחאה על סך 20,000 דולר.
כל פניותיה אל חברת הביטוח כי תכבד את הפוליסה שלה ותשלם את מלוא סכום הביטוח, נענו בשלילה. ת’ נאלצה לפנות לעזרת בית משפט השלום בתל אביב.
השופט משה תדמור-ברנשטיין עיין בפוליסה וראה כי כתוב בה ברחל בתך הקטנה: סכום הביטוח למקרה מוות מתאונה: 200,000 דולר.
למה אתם לא מכבדים את מה שרשמתם בפוליסה שלכם, שאל השופט את נציג חברת הביטוח.
בפוליסה שלנו נפלה טעות, השיב נציג החברה. התכוונו לרשום בה 20,000 דולר אך יצא לנו 200,000 דולר.
מתי הבנתם את הטעות?
מתי עליתם על הטעות, שאל השופט. שלושה שבועות לאחר שהתחלנו לשווק את הפוליסה לציבור הרחב, השיב הנציג. בינתיים מכרנו אותה לאלפי אנשים. לרוע המזל גם למנוח.
האם לאחר שגיליתם את הטעות, הודעתם עליה למנוח ולכל אותם אלפים שרכשו בינתיים את הפוליסה, הקשה השופט. לא, הודה נציג החברה ולא טרח לתת כל הסבר.
הסתרת הטעות מהמבוטחים שרכשו בינתיים את הפוליסה, לוקה ב”חוסר הגינות אלמנטרית”, קבע השופט. בכך יצרה חברת הביטוח מצג שווא מְכֻוָּן לפיו רוכשי הפוליסה זכאים לסמוך על כל מה שרשום בה. הסתרת הטעות גם מנעה ממבוטחים את ההזדמנות לרכוש ביטוח בסכום הולם. שהרי כל סוכן ביטוח סביר שהמנוח היה פונה אליו היה מבהיר לו, כי סכום ביטוח של עשרים אלף דולר אין בו די.
נציג החברה לא טרח להביא לעדות את האדם שביצע את הטעות, גם לא את המפקח על הביטוח שאישר את הפוליסה עם הטעות. גם המנהל בחברת הביטוח שהחליט לא להודיע למבוטחים כי סכום הביטוח הוקטן בתשעים אחוז לא התייצב. נציג החברה גם לא חשף את התעריף האקטוארי על פיו נגבו הפרמיות, כדי להוכיח כי בתעריף כזה אף חברת ביטוח לא הייתה מעניקה סכום ביטוח הגבוה מעשרים אלף דולר.
לעומת זאת, אילץ נציג החברה את אימו של המנוח לעמוד על דוכן העדים וחקר אותה בחקירה נגדית כאילו מדובר בנוכלת. באסונה נאלצה האם להתמודד עם האשמותיו המופרכות לפיהן היא “לקוחה מתוחכמת” שעשתה סקר בשוק הביטוח. לכן, כשבנה הפקיד בידיה את הפוליסה, בוודאי הבחינה בטעות שנפלה בפוליסה, שכן בפרמיה ששולמה לא ניתן להשיג סכום ביטוח של 200,000 דולר. השופט דחה האשמה זו מכל וכל.
בדיון התברר כי את ביטוחי שירביט הנמכרים במ.מ.ס.י מוכרת פקידה ללא רישיון סוכן. אין בכך כל משמעות, טען נציג החברה. גם טענה זו דחה השופט. סוכן ביטוח סביר, היה מפנה את תשומת לב המנוח שפוליסת ביטוח לחו”ל זו, אינה מספקת מענה לסיכונים הכרוכים בטיול מוצ’ילרים.
מה היו תוצאות המשפט?
בסופם של הדיונים, על פני 26 עמודי פסק דין, קבע השופט משה תדמור-ברנשטיין, כי החברה ביצעה כלפי מבוטחיה ובכללם המנוח, מצג שווא שתחילתו ברשלנות וסופו במתכוון. היא הטעתה את לקוחותיה להאמין שסכום הביטוח למקרה מוות הוא אכן 200,000 דולר. לפיכך, חייב השופט את החברה לשלם סכום זה לאימו של המבוטח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 150,930 שקל.
מהיכרותי רבת השנים עם הראל, אין סיכוי שתיק כזה היה מגיע לבית המשפט אם הראל הייתה המבטחת דאז.
ההבהרה היא רק כדי להעלות את המודעות לעניין עריכת פוליסה ע״י מי שאינו מוסמך לכך ורכישות און ליין למיניהן.
יש מחיר כבד להנחות, לחוסר מקצועיות, ואותו משלמים, בדרך כלל, אנחנו, המבוטחים.
הנחות וקיצורי דרך לא רלוונטיים כשקורה אירוע ביטוחי בייחוד בארץ זרה!
